בוחן תנועה הוא בעל המקצוע המוסמך לחקור תאונות דרכים. בוחן התנועה הוא למעשה חוקר תאונות הדרכים שבהתאם למסקנותיו ולחקירתו ניתן לתת הסבר אודות הסיבות להתרחשות התאונה.

במרבית משפטי התעבורה, ברשימת העדים, יופיע בוחן תנועה משטרתי שהגיע אל זירת התאונה, בדק ממצאים,בדק וצילם את הרכבים, חקר את הזירה ואת המעורבים.

כאשר מגיע בוחן התנועה המשטרתי אל זירת תאונת הדרכים, הוא מקפיא אותה באמצעות סקיצה, בוחן אותה ומבצע תרשים מדויק של זירת ההתרחשות כפי שהיא משתקפת מזווית שונות. בדו"ח הבוחן, מחויב בוחן התנועה להתייחס למספר רב של גורמים אובייקטיביים ובלתי תלויים ובהם:

  • תוואי הדרך – מצב הכביש ואיכותו : בורות , שוליים, עיקולים  וכדומה.
  • תנאים טופוגרפיים של מקום התאונה כגון עלייה, ירידה, שיפוע.
  • שדה הראייה כפי שנשקף מנקודת מבטם של המעורבים בתאונה –קיומם של עצמים המפריעים לשדה הראייה כגון עצים, מכוניות חונות, פחי אשפה, מבנים שלטים וכדומה.
  • בדיקת תנאי מזג האוויר והראות ששררו באזור ובזמן התאונה  – כביש רטוב, ראות, ערפל, גשם, סנוור של שמש נמוכה, רוח צד וכדומה.
  • המהירות המותרת על פי תוואי הדרך והתמרורים השונים.
  • חישוב מסלולים ומהירויות, וברכב כבד גם פענוח הטכוגרף.
  • סימני בלימה וסימני צמיגים והמשמעויות הנובעות מסימנים אלה.
  • ממצאים שונים שנמצאים על הכביש , הרכבים המעורבים, חפצים, כתמי דם וכדומה.
  • מצב מכאני של כלי הרכב המעורבים ותקינות מערכות בטיחות כגון בלמים, הגה, צמיגים .

במקרים מסוימים מגבש בוחן התנועה המשטרתי את מסקנותיו עפ"י עדויות  וללא איסוף ממצאי שטח. חוות דעת מקצועית מטעם ההגנה, שנערכת ע"י מי שהיה הקצין המקצועי האחראי על בוחני התנועה במשטרה,עשויה במקרים רבים להפריך את עדותו של הבוחן המשטרתי או למצוא בה סתירות מהותיות, שבסופו של יום יזוכה הנאשם מכל אשמה, או יוקל בעונשו.